רש"י על חולין קי״ב ב:ב׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור חולין קי״ב ב:ב׳
2 אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב אִיקָא לְרַב אָשֵׁי: וּמִי אָמַר שְׁמוּאֵל הָכִי? וְהָאָמַר שְׁמוּאֵל: כִּכָּר שֶׁחָתַךְ עָלֶיהָ בָּשָׂר אָסוּר לְאׇכְלָהּ! שָׁאנֵי הָתָם, דְּאַגַּב דּוּחְקָא דְסַכִּינָא פָּלֵיט.
פירוש רש"י על חולין קי״ב ב:ב׳
2 ומי אמר שמואל הכי - דלאחר שיכלה כל מראה אדמומית שבו מותר:
3 והאמר שמואל כו' - והאי בשר כבר נצלה:
4 שאני התם דאגב דוחקא דסכינא פליט - לעולם כשתעלה תמרתו אין הדם יוצא ממנו ע"י האור ושמנונית הוא ומותר אבל כשחותכו וכובש עליו את הסכין הוא דוחקו ואם נשאר בו דם דוחקו והוא יוצא: